בארוע זה הוצגו שלושה מחקרים.

המחקר הראשון התמקד בחווית הנטל ודפוסי פנייה לעזרה של נשים חרדיות הנשואות לאדם המתמודד עם מחלה נפשית. המחקר הוצג על ידי הגב' מרים כהן, על בסיסעבודת התזה שלה בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית. 

חיים לצד בן זוג המתמודד עם מחלה נפשית הינם מקור ללחץ , ומהווים גורם סיכון למספר תחלואות פסיכיאטריות. מחקרים מעטים התמקדו בבן זוג הבריא של האדם החולה, ובבחינת צרכיו ואיכות החיים שלו. קיימים מעט מחקרים על התמודדות נפשית והשלכותיה בחברה החרדית. במחקר זה ההתמקדות הינה בנטל הייחודי לבנות זוג.

מחקר איכותני זה, כלל ראיונות עומק חצי מובנים של נשים חרדיות הנשואות לאדם המתמודד עם מחלה נפשית. שאלות המחקר התייחסו לשני נושאים עיקריים:  מה הם הקשיים והאתגרים הייחודים שנשים מהמגזר החרדי חוות בטיפול בבן זוג הסובל ממחלת נפש? וכן, מה הם החסמים והדילמות בפניה לעזרה של נשים הנשואות לבן זוג חולה במחלת נפש מהמגזר החרדי?

להלן מס' תמות מרכזיות שעלו מממצאי המחקר:

הקהילה בתפקיד דואלי בחווית הנטל, שיתוף מול הסתרה: הדואליות של הקהילה בא לידי ביטוי בכך, שמחד הקהילה נותנת כוח ותומכת.  ומאידך היא מגבירה את הקושי העומס והמצוקה. במחקר נמצאה נטייה לכיוון ההסתרה לעומת נטייה לשיתוף.

קיום תורה ומצוות בחווית הנטל: קיימים זמנים  (כגון: זמן הדלקת נרות, פסח וכדו) בהם נדרש אב המשפחה המתמודד עם מחלה נפשית לעמוד בלוח זמנים העשוי להתנגש עם מצבו הנפשי. מצב זה יוצר מתח בתוך הבית ומגביר את חווית הנטל של בנות הזוג. דוגמא נוספת המתייחסת לתמה זאת נוגעת לרצף בין הפרעה לבין "חומרה", במצבים אלו בן הזוג עשוי להקפיד על שמירת מצוות יותר מהמקובל. כמו כן, הפרה של נורמות דתיות מקובלות בציבור והתכנסויות משפחתיות עשויים להוות זמני מתח וקונפליקט.

הנטל בהקשר הזוגי: תמה זאת מתייחסת לחווית המרחק, השייכות והבדידות שבת הזוג בחברה החרדית עשויה לחוות בקשר הנרקם לצד מחלת בן זוגה.

 דילמות וחסמים בפניה לעזרה: להלן מס' דוגמאות: החשש שהפניה לעזרה תתגלה ותוביל לפגיעה ב"שידוכין" של הילדים. החשש מהפניית אצבע מאשימה כלפי בת הזוג מהווה חסם משמעותי בפנייה לעזרה. וכן עצם ההכרה במצבו הנפשי של הבעל כחסם, וכביטוי לסטיגמה מופנמת.

ההשלכות לפרקטיקה התייחסו לצורך לפתח מודעות והבנה של אנשי מקצוע ורבנים למתח של האישה הנובע מהמפגש בין המגבלה הנפשית לקיום תורה ומצוות.  כמו כן ניתן לפתח ולהנגיש תכניות שיקלו על בנות הזוג  לקבל עזרה תוך התייחסות לבדידות  אותה הן חוות בהתמודדות והטיפול בבן זוג עם מחלה נפשית בחברה החרדית.

המחקר השני התמקד בתפיסות של בני סמכא בחברה החרדית - רבנים ועסקנים - ביחס לפגיעות מיניות, פיזיות ורגשיות בילדים, ודרכי התמודדותם עימן.  המחקר הוצג על ידי ד"ר שרה זלצברג חוקרת במסגרת פוסט דוקטורט בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית.

ההרצאה התייחסה לבסיס ההלכתי של נושא הדיווח לרשויות, דילמות הקשורות להימנעות מדיווח לרשויות, חוסר האמון הקיים אל מול הרשויות, וכן דיווח דיפרנציאלי המתנהל אל מול הרשויות הממחיש את המורכבות של עמדות בני הסמכא בציבור החרדי, ואת ההוויה הדיאלקטית בה הם נתונים.  אחד מהקולות שעלה מבני הסמכא התייחס לצורך שלהם לקבל אוטונומיה בכל הקשור להתנהלות במקרים אלו וכן הצורך בעובדים סוציאלים.

למחקר משמעות יישומית חשובה: הכרת תפיסותיהם של הרבנים והעסקנים בנוגע לסיכון ולמוגנות, תוכל לסייע לאנשי מקצוע בהכרת צרכיה המיוחדים של האוכלוסייה החרדית בנוגע לפגיעות בילדים, ובכך לתרום לזיהוי ערוצי התערבות, מניעה וטיפול באופן מותאם תרבות -בהלימה להשקפותיה של אוכלוסייה זו ותוך שמירה על כבודה וערכיה.

המחקר האחרון עסק בקונפליקטים בגיבוש הזהות המינית בחברה החרדית. מחקר זה הוצג על ידי ד"ר מרגרט גרינפילד חוקרת מאנגליה העוסקת בחקר החברה החרדית.

המחקר התייחס להשלכות של הזהות המינית בכל הקשור להשפעה על איכות החיים הסובייקטיבית של האדם, זהותו הדתית ותפקודו החברתי אל מול ההדרה החברתית.  וכן התייחס לחשיבות פיתוח מרחב הלכתי שיאפשר שיח אודות נושאים מיניים ונטיה מינית תוך שיתוף של הקהילה בצורך הדחוף להבנה בתחום. כמו כן, עולה מהמחקר הצורך להקים שירותים לאוכלוסייה המתמודדת עם קונפליקטים בגיבוש הזהות המינית שנתמכים על ידי רבנים.