ספרים

<embed>

ספרים של סגל וחוקרי המרכז לרווחה חברתית יהדות ואתיקה ע"ש רלף גולדמן

 

השטיבל והסטארט-אפ / מרדכי רוטנברג וברוך כהנא

השטיבל

המהפכה התעשייתית, החריצות והיזמות מזוהים עם האתוס הפרוטסטנטי שהרים את קרנה של הכלכלה החופשית, העבודה והיצרנות. הציונות ויישוב הארץ, הקמת מפעלים והזנקת ההייטק בעשורים האחרונים נבעו גם הם מאתוס זה, אך לא רק ממנו. חזרתו של העם היהודי לארצו ולמעמד של עם יצרני, התופס את מקומו בחזית הכלכלה והפיתוחים המדעיים, קשורה בוודאי גם במסורת היהודית העתיקה.
אך כיצד בדיוק? האם זהו "הראש היהודי" המזוהה פעמים רבות עם החוכמה התלמודית? האם זהו בית המדרש הקלאסי שמהדהד בתרבות הישראלית העכשווית? ואם כן, מה הם החוטים המקשרים בין פיצוח טקסט יהודי עתיק לבין פריצת דרך מדעית-טכנולוגית?
חוטי מחשבה אלה הולכים ונטווים בספר השיחות השטיבל והסטארט-אפ על חייו, מחקריו ומורשתו של פרופ' מרדכי רוטנברג, אבי הפסיכולוגיה היהודית. מבין השיטין עולה תזה מהפכנית המהווה תרומה למחשבת זמננו ואתגר ציוני ודתי חדש. רוטנברג מצביע על שיטת הלימוד החסידית כדרך הנכונה והרלוונטית לימינו. שיטה זו שאביה מולידה היה הבעל שם טוב, מדובבת את הטקסט התורני ומחלצת ממנו הדרכה להתמודדות עם מצוקות וצרכים חדשים. במדינת ישראל, טוען רוטנברג, האתגר הוא להטעין את לימוד התורה באנרגיה תכליתית באופן שיניע גם אנשי תורה לפעול ליזמות ולתיקון עולם. לפי זה, לימודי רפואה, חקלאות, תקשורת וטכנולוגיה ייחשבו "מצוות עשה" של ממש ויתנו מענה למצוקותיו של העם היהודי כיום.
הספר השטיבל והסטארט-אפ כולל שש שיחות על חסידות, פסיכולוגיה יהודית ואתגרי השעה. יחד עם תלמידו ד"ר ברוך כהנא משרטט רוטנברג מעין ביוגרפיה אינטלקטואלית העוקבת אחרי דרכו האישית, מילדותו בצל הנאצים ועד לפיתוח הגותו העכשווית, תוך ניסיון מתמיד להראות את הרלוונטיות של קריאות העומק שלו ביהדות הזמן הזה.

פרופ' מרדכי רוטנברג מבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים הוא חתן פרס ירושלים למחשבת ישראל (תשנ"א) וחתן פרס ישראל (תשס"ט) לחקר העבודה הסוציאלית. עומד בראש מכון רוטנברג – המרכז לפסיכולוגיה יהודית על שם בעז רוטנברג.
ד"ר ברוך כהנא, פסיכולוג קליני מומחה, נמנה עם הצוות הבכיר של מכון רוטנברג ומרצה גם במכללת הרצוג ובאוניברסיטה העברית בירושלים. חבר המכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית.

_____
 

"פרדס הנפש" – הגשר הפסיכו-תרפויטי בין הרציונאלי למיסטי הוצאת אקדמון 1996, פרופ' מרדכי רוטנברג
 

פרדס הנפשהאם נכון יהיה לקבוע כי חרף החרם שהטיל העולם המערבי מאז "עידן התבונה" על החשיבה המיסטית בשל היותה כביכול אי-רציונאלית וסכיזופרנית, פחדיו של האדם מהעולם הבלתי-ידוע עדיין ממשיכים להיות אי-רציונאליים בגין העובדה שאין הוא יכול לנבא אסונות טבע ומוות בלתי צפויים?
היש קשר בין משבר ההצטרפות לכתות וההתמכרות לסמים שחוו בני-נוער מערביים להתעניינותם הגוברת במיסטיקה יהודית? 
בספרו זה, פרד"ס הנפש המשלים את הטרילוגיה של המשנה הפסיכו-סופית שמרדכי רוטנברג החל לפתחה בשני ספריו הקודמים קיום בסוד הצמצום ושבעים פנים לחיים ניתן למצוא תשובה לשאלות הנדונות.
פרופ' רוטנברג מציג בפרד"ס הנפש תיאוריה פסיכולוגית עם הדגמות טיפוליות הממחישות כיצד שיטת הפרשנות הפלורליסטית שטיפחה המסורת היהודית יוצרת גשר פסיכו-תרפויטי בין הגישה הקוגניטיבית, הגלומה בעולם ה"פשט" הרציונאלי ובין עולם ה"סוד" המיסטי-קבלי.

גשר פסיכו-תרפויטי זה מאפשר מעבר דו-סטרי בין חשיבה בשפת ה"פשט" ושפת ה"סוד".
כך מראה רוטנברג, כי בניגוד למערב, אשר מתוך דאגת יתר לטיפוח האדם הטכנו-רציונאלי גרם לפיתוחמוסדות,הגליה לחולי-נפש" אי רציונאליים. הלגיטימציה המוענקת ביהדות לחשיבה המיסטית מאפשרת טיפול בפגועי-נפש המזקקים לתקשר עם העולם העל-טבעי בעקבות אסון או מצוקה אישית בלתי מוסברת.

רוטנברג טוען איפה, כי במובן הכללי יותר, אפשרות זו לפרש פרשיות חיים או "לשלחן" (להלחין מחדש) את תווי מנגינת עברו הכושל של האדם כדי לטוות  מהם מזמור שיר חדש לעתידו לפי מפתח פיוט הצפון ב פרד"ס, הידוע על פי ראשי-התיבות פ(פשט), ר(מז), ד(רש), ס(וד),- מכילה את תרומתה של מורשת התרבות היהודית לציביליזציה המערבית.
הכותרת אשר מורכבת בחלקה הראשון משפת סמלים "פרדס הנפש" ומחלקה השני בשפה רציונאלית מסמלת את הגשר המתבקש עבור הקוראים בין שני העולמות.

_____

 

קיום בסוד הצמצום" מוסד ביאליק 1990, פרופ' מרדכי רוטנברג
 

קיום בסוד הצמצוםהשפעתן של תיאוסופיות מזרחיות ונוצריות על התנהגות חברתית אמנם נידונו בהרחבה, אך עד כה טרם נעשה מאמ­­­­­­­ץ סיסטמי לנתח את היחס האפשרי בין מערכות אתיות יהודיות ובין דפוסים של נורמות חברתיות בנות-זמננו.  הגם שהאתיקה הנוצרית היא אגוצנטרית מטבעה, בעוד שהאתיקה היהודית המיוסדת על העיקרון של "ערבים זה בזה" נשארה קולקטיבית במהותה – מפתיע הדבר שקיימת נטייה לכרוך את שתיהן במונח המעורפל "המסורת היהודית-נוצרית", המרמזת כי מה שהיה פעם יהודי הוא כיום נוצרי.

מרדכי רוטנברג, ידוע ממחקריו על השפעתה של תפיסת העולם הפרוטסטנטית על הדטרמיניזם הפסימי, המאפיין את מדעי-החברה והפסיכולוגיה במערב. בספר זה הוא מציג יסודות של משנה, פסיכו-חברתית סדורה הגזורה מהאתיקה היהודית-חסידית. תוך שימוש בפרדיגמת הצמצום החסידית-קבלית, שעל פיה האדם מחקה את האל המצטמצם מרצונו כדי לפנות מקום לעולם הזולת – פרופ' רוטנברג מראה כי לא הפיטום של האני האישי או החברתי עשוי להסביר את המצוי והרצוי לקדמה האנושית, אלה צמצום האגו.

בחלקו הראשון של הספר, המחבר מנתח כיצד נורמת הצטמצמות הדדית עשויה לפתי מערכת חברתית סימביוטית, המבוססת על ריבוי אידיאלים שוויוניים להגשמה, או מערכת פרזיטית של "שנוי" שלפיה "יששכר" הלמדן ו"זבולון" הסוחר משלימים זה את זה או משתלטים זה על זה. החלק  השני של הספר מראה כיצד יחסי "חוצפה כלפי שמיא" של "אני ואתה" דיאלוגיים מאפשרים לתלמיד-הבן להתעלות על האב-הרב, בניגוד ליחסי "אני או אתה" הדיאלקטיים אשר אינם מאפשרים דו-קיום עם אב אדיפלי מסרס הבלתי ניתן להשפעה.

בחלק השלישי נדונה התפיסה החסידית הפופולארית של "ירידה לצורך עליה" המוצגת כתיאוריה של סטייה פונקציונאלית, המכחישה למעשה את קיומו של הרע. בהתאם לכך רוטנברג מראה, כי בניגוד למודל המאניה-דפרסיה הגזור מהפסיכיאטריה המודרנית, אשר לא הצליחה לשחרר את האדם המערבי הרציונאלי מפחדים אי-רציונאליים, הרי "ירידה" חסידית נתפסת כמצב זמני מחסן לקראת ה"עליה" וההתעלות האכסטטית של שמחה ודבקות.

באפילוג החותם את הספר מוצג מושג הפרדוקס כפסיכוסופיה אלטרנטיבית לתיאוריות הקונפליקט. כאן המחבר טוען כי כוח הצמצום מאפשר דו-קיום פרדוקסאלי של ניגודים כביכול. לכן הקושיא ההיפותטית מאפשרות רה-ארגון יצירתי של "אני ואתה" המתעלים יחדיו בניגוד לתשובה הסינטטית של ה"אני או אתה", המבטלת את המנוגד כדי להתעלות עליו. 

_____

 

"שבעים פנים לחיים"- רה ביוגרפיה מדרשית כפסיכותרפיה אישית, מוסד ביאליק 1994, פרופ' מרדכי רוטנברג
 

שבעים פנים לחייםבספרו "קיום בסוד הצמצום" הניח פרופ' רוטנברג את היסודות למודל התנהגותי השואב את השראתו מן המקורות היהודיים, בספר זה הוא מוצא במערכת הפרשנית המדרשית בסיס לכינונה של פסיכולוגיה דיאלוגית, כאלטרנטיבה לפסיכולוגיה הפרוידיאנית הדיאלקטית.

כיצד התייחס היהודי לכישלונותיו בעבר? איזו השפעה פסיכולוגית מצטברת עשויה להכיל העובדה, שבתורה שבכתב מצוי תיאור חטא הניאוף של דוד המלך בעוד שבתורה שבעל-פה, נאמר על כך :"כל האומר דוד המלך חטא אינו אלה טועה"?

בשעה שמצויה בידנו ספרות היסטוריוסופית עשירה העשויה להסביר כיצד יצרה האמונה המיסטית בגאולה עתידית פסיכולוגיה אופטימית, נעלם מעינינו דגם פסיכולוגי המבהיר כיצד שיקם היהודי את חווית הרדיפות ותלאות העבר לכדי זהות רציפה שפניה לעתיד.

מרדכי רוטנברג, הידוע ממחקריו ומספריו המשווים את הדגמים הפסיכולוגיים הגלומים בתיאולוגיה הפסימית בנצרות לפסיכולוגיה האופטימית הניתנת לגזירה מהתפיסה החסידית-קבלית, מציג בספר הנוכחי מודל לפסיכולוגיית-זמן מחזורית שאת עקרונותיה הוא דולה מעולם המדרש. בניגוד לפסיכולוגיה לינארית של נפילה היונקת את יסודותיה מהאמונה הנוצרית בחטא הקדמון, תפיסת הזמן המדרשי מושתתת, לדעת המחבר, על מחזוריות פסיכולוגית של תשובה המאפשרת שיקום הביוגרפיה האישית.

בניגוד לפרשנות פונדמנטליסטית, שעל פיה העבר המוכתם הוא ספר חתום, הפרשנות המדרשית של "שבעים פנים בתורה" מדרבנת לבחירה חופשית של פירוש המתאים לשיקום האישי. את היחס ההרמנויטי, לעומת היחס ההרמטי לעבר האישי הכושל המעוגן בצו היהודי שמותר לפרש כל אות ודיבור כל זמן שאדם לא פורש מהציבור, מכנה רוטנברג "רה-ביוגרפיה" מדרשית, שאותה הוא פורש בספר שלפנינו.

בחלקו הראשון של הספר המחבר מוכיח כיצד הדיאלקטיקה ההגליאנית-מרקסיסטית יוצרת פסיכולוגיה דטרמניסטית ופונדמנטליסטית, שבמסגרתה פועל הפסיכותרפיסט כ'מסיונר' המתמרן את מטופלו לפרש את עברו אך ורק במונחים של אשמת החטא האדיפלי הקדמון. בחלקו השני של הספר מוצגת פסיכולגיית התשובה המדרשית המאפשרת פרשנות רטרואקטיבית של 'זכרונות העבר כזכויות בהווה'. החלק האחרון דן בתפיסת זמן תוך-אישית הפועלת כתרפיה של דו-שיח פסיכוסופי בין גיל-הנעורים החומרני- סופי לבין גיל הזקנה המיסטי-אינסופי.