אמא רווקה דתיה, על אימהות יחידנית בחברה הדתית: אתגרים, דילמות ודרכי התמודדות

עם ד"ר תהילה בלומנטל

  פסיכולוגית קלינית וחינוכית בכירה

בהרצאתה ד"ר בלומנטל התייחסה למוכנות של נשים לקחת סיכון מול החברה כדי להביא ילד משל עצמן. הכמיהה לאימהות –היא בעלת שורשים ביולוגיים, סוציולוגיים ופסיכולוגיים.  ברמה הסוציולוגית, אדיולוגיה חברתית חודרת אלינו ומהווה השפעה חברתית סמויה.

בעבר, משפחה חד הורית נקראת משפחה שבורה, בעבר נשים שילדו מחוץ למסגרת המקובלת זכו לסנקציות מצד המשפחה. בחברה הדתית האורתודוקסית יש דגש על שילוב תורה עם דרך ארץ. שילוב תורה עם מודרנה – כלומר, השמת דגש על שמירה של היבטים הלכתיים תוך השתלבות בחיי החברה.

בחברה הדתית,– הבנות גדלות עם ציפיה להביא ילדים, אימהות האומה היו עקרות והן זכו להביא ילד והמשיכו את העם היהודי. התקווה של להקים בית בישראל יחד עם הכמיהה להביא ילד מהווה ערך מרכזי. בחברה הדתית לאומית, הנשים מסיימות השכלה גבוהה, הן משרתות בצבא בשרות לאומי ומפתחות קריירה, התופעה הזו הביאה לשינויים על חיי הפרט של הנשים.

ד"ר בלומנטל, התייחסה לתפיסה של הבחירה של נשים אלו להביא ילד. היא התבססה על מחקר פנומנולוגי שערכה.  בהרצאתה היא מתייחסת להתמודדות עם נושא תרומת הזרע, השקעת מחשבה הן לגבי ההיבטים הכלכלים, החברתיים, והפסיכולוגיים של תהליך גידול ילד במשפחה חד הורית שומרת מצוות. 

קישור לאירוע >>

"תהום אל תהום קורא"
טיפול דיאלוגי עם אוכלוסיות בסיכון על פי גישת הפסיכולוגיה היהודית

את הארוע האינטרנטי פתח פרופ' רון שור.

מבין המרצים שהרצו: ד"ר מיכל פכלר, פסיכולוגית קלינית ומרצה בביה"ס לעבודה סוציאלית, מנהלת מכון רוטנברג. מיכל התייחסה לתחילת דרכו של פרופסור רוטנברג עם אוכלוסיות בסיכון.

גב' פרומי גוטליב. ראש השירות הסוציאלי במערך הפסיכיאטרי בי"ח מעייני הישועה עסקה בצמצום והרחבה בתוך המשפחה

גב' רותי מאירי, מטפלת בטראומה ועבירות מין. מנהלת מרכז טיפול של אמונה. עסקה בפגיעה מינית ובחירה בחיים.

מר נתנאל אביבי, מנהל תחום נוער דתי לאומי בסיכון, קידום נוער עירית ירושלים הצמצום והניצוץ - בעבודת רחוב עם נוער בסיכון

את הארוע סיכם ד"ר ברוך כהנא. פסיכולוג קליני, מרצה בביה"ס לעבודה סוציאלית ומרצה בכיר במכון רוטנברג.  ברוך התייחס להצגות המקרה שהוצגו בהקשר למושגים הרוטנברגיים: מצריות, מדבריות וישוביות. היציאה מהמצרים טרם הכניסה למרחב מיושב עוברת דרך המרחב המדברי, אזור נפשי בו האדם עדיין לא מכיר את עצמו ואת תפיסותיו.  בתהליך הטיפולי קיימת התייחסות לכל מרחב בחיי האדם שבו המטפל רואה את מקור הטוב ואוסף יחד עם המטופל את נקודות הטוב.  התהליך מתאפשר על ידי צימצומו של המטפל את עצמו תוך חיפוש הטוב שבמטופל.

להלן הקישור לארוע:

https://huji.cloud.panopto.eu/Panopto/Pages/Viewer.aspx?id=ce9e1055-faca-40a5-b2b0-ad180108a11a

להזמנה >