נשים

<embed>

מאור קפלן, בהנחיית ד"ר דפנה טנר: תפיסות אודות מיניות ופגיעות מיניות בקרב מתבגרות דתיות

תיאור המחקר: מחקר איכותני זה נערך במסגרת עבודת תזה שמטרתה תיאור תפיסותיהן של מתבגרות דתיות אודות מיניות ופגיעות מינית.  
הדת מספקת הקשר מושגי השקפתי ומעשי בהתנהלות המינית של כל אדם מאמין. עבור צעירות דתיות חוויית המיניות קשורה באופן הדוק לחייהן הדתיים..  

בדור שבו מיניות תופסת חלק כה מרכזי בעולם הווירטואלי, עולה הצורך לפתח מודעות והכרות מעמיקה עם התפיסות, החוויות והקונפליקטים כפי שחוות אותן הצעירות. מטרות המחקר הינן: תאור תפיסת המיניות בקרב צעירות דתיות, תיאור התמודדותן עם נורמות ומחויבויות דתיות בתחום המיני, תיאור תפיסותיהן אודות פגיעות מיניות וההשפעה של עצם היותן דתיות על התפיסה המינית שלהן.

_____

 

ד"ר עידית בליט-כהן וד"ר איילת מקרוס: נשים אקטיביסטיות בחברות דתיות

תאור המחקר: ניתן לראות בשנים האחרונות תופעה חדשה יחסית שבאה לידי ביטוי בפעילות אקטיביסטית בקרב נשים החיות בחברות דתיות כאשר הנשים מובילות מהלכים שאינם בהכרח מקובלים בחברה בה הן חיות ומבטאות בפעילותן ביקורת וקריאת תיגר על מוסכמות ונורמות החברה.

מחקר זה נועד לבחון לעומק את תופעת הנשים האקטיביסטיות בחברות דתיות ולהבין כיצד הן מתמודדות עם התהליכים שהן מובילות בחברתן. באופן יותר ספציפי, למחקר ארבע מטרות מרכזיות: האחת, היא להבין מהו הרקע והמניעים לצמיחת הפעילות האקטיביסטית. השנייה, להבין מה המשמעות האישית, המשפחתית והקהילתית תוך זיהוי האתגרים וההתמודדויות המלווים את הפעילות. השלישית, היא זיהוי אסטרטגיות הפעולה בהן בחרו הנשים לפעול. והרביעית, להבין מהו מקומם של אנשי המקצוע ובפרט עובדים סוציאליים קהילתיים באקטיביזם של נשים בחברה דתית.

שיטת המחקר: המחקר נערך בשיטה איכותנית-ביקורתית. הוא נבנה מתוך גישה ביקורתית פמיניסטית. חוקר הנוקט גישה ביקורתית מקשיב לשיח של הנחקרים ורואה בו מקור מידע מרכזי, אך בוחן אותו במבט שיש בו קריטריונים חיצוניים ביקורתיים

חשיבות ותרומה צפויה של המחקר- התחום של נשים אקטיביסטיות בחברות דתיות כמעט ולא נחקר עד כה. מחקר זה יכול לשפוך אור על הנושאים המעסיקים נשים אקטיביסטיות ועל המניעים המובילים נשים דתיות לפעול לטובת שינוי בחברתן. בנוסף, ממצאי המחקר יחשפו את האתגרים והקשיים עמן מתמודדות הנשים ויספק מידע לאנשי מקצוע ולארגונים חברתיים כיצד לעבוד עם נשים אילו על מנת לסייע להן בפעילותן ולהבטיח את רווחתן. כמו כן, המחקר יאפשר לזהות אסטרטגיות ייחודיות המתאימות לפעילות ולקידום אקטיביזם חברתי של נשים בחברות דתיות. מידע זה ישלים תחום ידע חשוב וחסר ויתרום לספרות המקצועית בתחום העבודה הסוציאלית הקהילתית בחברות דתיות, ירחיב את התיאוריה והידע הפרקטי בקידום פעילות קהילתית ותהליכים חברתיים בקרב קהילות דתיות בישראל.

_____

 

צפנת מלמד-פילצר בהנחיית ד"ר דפנה טנר:  תפיסות אודות מיניות ופגיעות מיניות בקרב נשים דתיות בשיח הווירטואלי

תיאור המחקר: מחקר זה הינו מחקר איכותני המבקש לבחון את השיח הווירטואלי אודות מיניות ופגיעות מיניות בקרב נשים דתיות. בשנים האחרונות עובר שיח המיניות בחברה הדתית מהפכה. מנושא שהיווה טאבו ועלה בחדרי חדרים או במסגרת דיונים הלכתיים, הפך נושא המיניות, ובתוכו גם הפגיעות המיניות, לנושא הנידון בראש חוצות ולאחד מנושאי הדגל של השיח הדתי כיום.  על רקע זה, משמש האינטרנט כר נגיש ופורה להתפתחות שיח וירטואלי בנושא ונשים בעלות רקע דתי וחברתי מגוון מוצאות בו מקום מפלט רב משמעויות הנוגע במעגלים שונים של חייהן, אך גם כבעל מחירים שונים.

מחקר זה נערך במסגרת עבודת תזה המתבססת על גישת המחקר הנטנוגרפית (Netnography).  שיטה אתנוגרפית- וירטואלית (אתנוגרפיה שהותאמה למורכבות העולם המתווך טכנולוגית) המהווה כלי מחקר איכותני ופרשני לחקר קהילות מקוונות ורואה את המרחב הווירטואלי כשלוחה של העולם הפיזי, ואת המציאות כשלוחה של המתרחש בעולם המקוון. המחקר מתבסס על גישה מודעת-הקשר, בתוך כך יבחן את תפיסות וחווית המשתתפות בהקשרים דתיים, חברתיים ותרבותיים בחייהן וכן כפי המשתקפת ברשת החברתית.

_____

 

רואן דחאברה, בהנחיית פרופ' רות פת- הורנצ'יק, ופרופ' יאירה חממה רז:  מסלולי חוסן וצמיחה פוסט טראומטית אצל חולות סרטן השד.

תיאור המחקר: מחקר זה נערך במסגרת עבודת דוקטורט. מטרת המחקר היא לבדוק את הגורמים החיוביים, כמו חוסן וצמיחה פוסט טראומטית בתהליך ההתמודדות של נשים חולות סרטן השד אחרי אבחון המחלה ואשר מאפשרים להן "To bounce back". אחת ממטרות המחקר הינה לבחון את גורם הדתיות בתהליך ההתמודדות עם מחלת הסרטן והקשר שלו עם חוסן וצמיחה פוסט טראומטית. וזאת בפרט לאור העובדה שהספרות המחקרית הקיימת מצביעה על ממצאים לא עקביים לגבי הקשר שבין דתיות ורוחניות לבין חוסן וצמיחה פוסט טראומטית בכלל ובקרב נשים חולות סרטן השד בפרט.