אוכלוסיות בסיכון

<embed>

אמיתי מרמור, בהנחיית ד"ר דפנה טנר: פגיעות ומעורבות במעשים מיניים בין אחאים בחברה הדתית והחרדית: פרספקטיבות של בוגרים שהיו מעורבים במעשים אלו בילדותם

תיאור המחקר: מחקר זה נערך במסגרת עבודת דוקטורט שמטרתה לעמוד על הפרשנות המוענקת למעשים מיניים בין אחאים בחברה הדתית והחרדית בעיני האחאים המעורבים, וכיצד זו מקרינה על חייהם בילדות ובבגרות.

מחקרים אודות קהילות מסורתיות מצאו כי ערכים תרבותיים עשויים להשפיע על אופי התגובה למעשים אלו וכן הצביעו על מאפייני החוויה הייחודיים המשפיעים על דרכי ההתערבות ותוכניות הטיפול.  לחברה הדתית-חרדית קיימים מאפייני תגובה ייחודיים בהקשר של פגיעות מיניות.  לדוגמא סגירותה של החברה מקשה על קבלת עזרה חיצונית, החשש מהקאת המשפחה מבחינה חברתית וכדומה. בשנים האחרונות המודעות למעשים ולהשלכות של הפגיעות המיניות בחברה הדתית והחרדית גוברת וקיים עיסוק רב בתופעה.  מחקר זה יערך בשיטה איכותנית ויתמקד בשאלות המחקר הבאות: אלו משמעויות נותנים אחאים שהיו מעורבים ביחסים מיניים בילדותם ליחסים מיניים אלו? כיצד לתפיסתם השפיעו יחסים אלו על חייהם בילדות ובבגרות? ואיזו משמעות תפסה ההשתייכות הדתית בתוך החוויה של יחסים מיניים בין אחאים.

באמצעות ראיונות עומק עם נחקרים אשר חוו והיו מעורבים במעשים הכוללים מעשים מיניים בין אחאים יהיה ניתן לפתוח פתח משמעותי לתופעה זו ומכך נגזרת חשיבותו. מחקר זה יוכל לתרום להבנה משמעותית יותר של התופעה ומתוך כך להתוויית מדיניות ופרקטיקה מודעת הקשר בתחום של מוגנות, מניעת סיכון וטיפול בקרב המגזר חרדי והדתי ובקרב משפחות בהם נחשף מקרה של גילוי עריות בין אחאים. מכיוון שהמחקר בנושאים מוגבל  קיים צורך בידע ובמענים מבוססי מחקר לצורך פיתוח המענים במקרים של פגיעות מיניות בחברה הדתית והחרדית.

_____

 

אפרת לוסקי-וויסרוז, בהנחיית ד"ר דפנה טנר ופרופ' דורית רואר-סטריאר: פגיעות מיניות בילדים על-ידי דמויות סמכות בחברה החרדית: פרספקטיבות אישיות וחברתיות

תיאור המחקר: מחקר איכותני זה נערך במסגרת עבודת דוקטורט שמטרתה לבחון את חוויתם הרטרוספקטיבית של בוגרי החברה החרדית שנפגעו בילדותם ע"י גורם סמכות, ואת ההקשרים שבמסגרתם התעצבה חווית הפגיעה.  המחקר יתבסס על גישה מודעת-הקשר (Context Perspective Informed) , המתייחסת להתפתחות וההתנהגות האנושית כמושפעת מההקשרים הרבים המקיפים אותם.  המחקר יעסוק בשאלות הבאות: 1 .מהן החוויות הרטרוספקטיביות של נפגעי פגיעה מינית בילדותם על ידי דמות סמכות בחברה החרדי 2 ?.מהם ההקשרים והמשמעויות העולים מסיפורי המשתתפים בנוגע לתופעת הפגיעות המיניות על-ידי דמויות סמכות בחברה החרדית? .מהו השיח אודות פגיעה מינית בילדים על ידי דמויות סמכות בחברה החרדית כפי שמשתקף במרחב המקוון (באתרי אינטרנט וקבוצות פיסבוק ייעודיות לאנשים מן העולם החרדי)

ממצאי מחקר זה עשויים לקדם פיתוח של תכניות התערבות מותאמות להקשר הדתי-קהילתי במקרי פגיעה מינית בילדים במסגרות מוסדיות בחברה החרדית, זאת במספר היבטים:  הן בגיוס משאבי תמיכה מותאמים לצרכי הנפגעים והן בפיתוח הבנה כיצד פגיעה מינית נתפסת בכלים ההלכתיים.  כמו כן, הבנת הפער הקיים בין התערבויות פסיכותרפויטיות מקובלות לבין תפיסות והקשרים המקיפים את עולמם של מטופלים חרדים, כמו גם, הבנת הרגישות האתית הנדרשת בבואנו לבחון דרכים מותאמות לטיפול בתופעה, עשויות לתרום רבות להכוונת אופן ההתמודדות והטיפול בפוגעים ובנפגעים.

_____

 

Dr. Iris Zadok  and Prof. Mona Khoury-Kassabri,  Forms and Functions of Aggressive Behavior among Israeli Preschool Children from Different Religious Groups: The Role of Individual and Parental Correlates

Aggressive behavior in childhood is associated with short- and long-term academic, social, and emotional difficulties. Many studies have examined childhood aggression and its outcomes, but most of these studies focus on overt physical aggression among homogenous populations in Western countries. This study will examine physical as well as relational forms of aggression, as well as proactive and reactive functions of aggression, among a religious and cultural heterogeneous sample of Arab and Jewish preschoolers in Israel.

The study will use a social-ecological framework to consider the direct, indirect and interactive effects of various individual and family factors on child aggressiveness. The individual factors that will be examined are gender, impulsivity, and peer rejection. The family factors include parental support and involvement, co-parenting, parents’ use of corporal punishment, family socioeconomic status, and cultural-ethnic affiliation.

Our cross-sectional survey will be based on a convenient sample of 800 mothers from fours religious groups (Christian, Druze, Jewish and Muslim), via an online structured, self-report questionnaire. We will mainly use Structural Equation Modeling to examine the study's measurement and structural models. A multiple-groups analysis technique will be used to test whether cultural affiliation plays a moderating role in the model.

The study fills an important gap in the literature by providing an in-depth examination of the forms and functions of aggressive behavior among preschool children from four religions. It will help shed light on the intricate and complex manner in which individual and family factors are associated with preschool children’s involvement in aggressive behavior, and will add to the literature by exploring these effects among a cultural-religious heterogeneous sample. The findings will be instrumental in identifying children at risk for aggression and in designing culturally sensitive interventions and prevention programs.