תיאור המחקר: מחקר איכותני זה הנערך במסגרת עבודת דוקטורט, עוסק ב השפעת הענקת טיפול סוף חיים, על אנשי הצוות הרפואי המעניקים אותו. המחקר מבקש לאשש את ההשערה כי לטיפול סוף חיים השפעות שליליות וחיוביות ייחודיות על הצוות המטפל, וכי אלו יכולות להתרחש במקביל. כמו כן, מחקר זה שואף להגדיל את גוף הידע בנוגע למספר גורמי השפעה חיוביים, כמו צמיחה, וכן דתיות ורוחניות, המשפיעים מחד על חווית הענקת הטיפול, ומנגד עשויים לנבוע או להתעצם ממתן טיפול בסוף חיים.
קיימת ספרות עשירה הנוגעת בתרומה של דתיות ורוחניות בהתמודדות חולים עם מחלה קשה, כולל מצבי סוף חיים. מחלות כרוניות ומצבי סוף חיים תורמים לעלייתה של מצוקה רוחנית בעוד שתמיכה רוחנית(Spiritual Care) מסייעת לחולים ולנוטים למות, משפרת את רווחתם הנפשית, מפחיתה דיכאון, מגבירה תקווה ומשמעות, ואף מפחיתה כאב פיזי מנגד, ככל הידוע, קיימות עבודות מועטות המתייחסות למצוקה הרוחנית של אנשי הצוות המטפלים, הנובעת מן הטיפול אשר הם מעניקים לנוטים למות, ועל האופן שבו תפיסותיהם הדתיות והרוחניות עשויות להשפיע או להקל על מצוקה זו.
_____
חיים דיין, בהנחיית פרופ' מונא חורי-כאסברי, ד"ר יהודה פולק: הפרעות קשב בהקשר הקהילתי דתי
תיאור המחקר: מחקר זה הנערך במסגרת עבודת דוקטורט מבקש לחקור ולהעלות למודעות קשרים בין התנהגות דתית בתוך קהילות דתיות שונות והקשרים שלה עם הפרעת קשב ומדדי רווחה נוספים. מטרת המחקר הינה לקדם את הבנת הפרעת קשב בדגש על היבטיה התרבותיים-חברתיים והשפעתה על עמידה בגבולות חברתיים; להפנות את תשומת הלב להבנה כי מעבר להיותה עניין רפואי, מדובר בסוגיה חברתית-תרבותית חשובה.
_____
מיכל אפרת אליאב, בהנחיית פרופ' מדרכי רוטנברג וד"ר ברוך כהנא: סכיזופרניה על פי פסיכולוגיה יהודית: צמצום, התכללות ותיקון.
תיאור המחקר: מחקר איכותני זה, התבצע במסגרת עבודת תזה. מחקר זה מהווה נקודת מפגש בין החוויה הפנומנולוגית הפרטית לבין יצירת מסגרת תיאורטית כללית להבנת מחלת הסכיזופרניה. קיימות תיאוריות פסיכולוגיות רבות להסבר מחלת הסכיזופרניה ומצבים פסיכוטיים. מתוך סקירת התיאוריות עולה, כי קיימת תמה לטנטית השזורה לאורך התיאוריות השונות המתייחסות לאופי המחלה, המתוארים במחקר זה במונחי החשיבה הקבלית-חסידית כמצב של "אורות ללא כלים".
כמו כן, מחקר זה מתחקה אחר שלושה מנגנונים התורמים להופעתם של סימפטומים אלו לאור תפיסת הפסיכולוגיה היהודית. מנגנונים תוך נפשיים אלו, אינם מתפתחים כראוי בהתייחס למחלת הסכיזופרניה: ה"צמצום", ה"התכללות" וה"תיקון". במצבי כשל כמו במחלת הסכיזופרניה, הנפש מתגלה עם מרכיבים הנסוגים מעולם המציאות, וכתוצאה מועבר הדגש הנפשי ל"אורות המקיפים". פוטנציאל זה מתבטא במציאות הנתפסת באופן דמיוני ומעורפל ואינו מתבטא ב"לבושים" מציאותיים. לכן, "אורות" אלו (האנרגיה המנטלית), כל כך מוזרים וקשים להבנה אנושית. בתקופה המורבידית, הקושי להשתמש במנגנון ה"צמצום" מופיע בצורה חריפה מאוד. ומנגנוני ההתכללות והתיקון לא מגלים סימנים אקטיביים.