check
דת ויחסים במשפחה | המרכז לרווחה חברתית יהדות ואתיקה

דת ויחסים במשפחה

נתי בקר, דוקטורנט בהנחיית פרופ' חאג' יחיא: תפיסותיהם של בוגרים צעירים בחברה החרדית את חווית החיים בצל הורים גרושים

תיאור המחקר: מחקר זה נערך כעבודת דוקטורט שמטרתה לתאר תמונה רחבה של חווית חייו של הבוגר הצעיר החרדי, בן להורים גרושים. המחקר יתמקד בחוויית הבוגר משלב גירושי הוריו בילדותו ועד בגרותו והגעתו לשלב כינון הזוגיות שלו עצמו.  

המחקר יערך בשיטה איכותנית ויתמקד בשאלות המחקר הבאות: כיצד בוגרים צעירים אלה תופסים את היותם בנים להורים גרושים, ברמה האישית, ברמה המשפחתית וברמה החברתית? כיצד הם תופסים את הגורמים לגירושי הוריהם? כיצד הם חווים, או חושבים שיחוו, את תהליכי כינון הזוגיות שלהם ('שידוך')? ומהי המשמעות שמייחסים בוגרים צעירים אלה, לדת ולרוחניות בתוך חווית חייהם?

מבחינה יישומית, המחקר עשוי להציע דרכי התערבות ועקרונות ראשוניים בעבודה טיפולית בקרב אוכלוסייה זו, ואף קווים להדרכת חתנים חרדים, בנים להורים גרושים, בטרם נישואיהם. 

_____

 

שני רותם, יחסי היקשרות (Attachment) ומערכות יחסים במשפחות ברוכות ילדים באוכלוסיה הדתית- לאומית (modern-orthodox) בישראל.

תיאור המחקר: מחקר איכותני זה נערך במסגרת עבודת תזה שמטרתה בחינת יחסי ההיקשרות כפי שהם נתפסים בבני משפחה ברוכת ילדים מהקהילה הדתית- לאומית בישראל, ויתאר את השונות, במידה ותתקיים, בן תפיסות אלו לתפיסות הרווחות.

יחסי היקשרות, שטיבם היה ברור לחוקרים לאורך שנים, עומדים בימים אלו למבחן על רקע הבדלים בין תרבותיים רבים בהם הם באים לידי ביטוי ובהתאם למציאויות השונות בהן הם מתבטאים. אחת ממציאויות אלו, הקורית תיגר על הידע הקיים בתחום יחסי היקשרות, הינה במשפחות מרובות ילדים באוכלוסיה החרדית והדתית- לאומית. ניתן לשער כי דפוסי היקשרות שונים יבואו לידי ביטוי במשפחות אלו, שכן יחסי הורים וילדים והיחסים בין האחים מקבלים גוון מעניין ואחר בסגנונות משפחתיים שונים על רקע הבדלים בין דתות. מחקר זה יעמוד על טיבם של יחסים אלו.  

בשנים האחרונות נמצא כי התפיסות שהיו ידועות ורווחות בקהילה המחקרית, ובעקבותיה גם בקהילה הטיפולית, מתערערות ובמקומן מתמקמות בשטח תפיסות מגוונות ושונות בעלות אופי דינאמי הלוקח בחשבון שונות תרבותית וחברתית. 

_____

 

ד"ר דפנה טנר וד"ר יוחאי נדן:  התערבויות טיפוליות בקרב נפגעים מינית מקהילות חרדיות: פרספקטיבות של מטפלים

תאור המחקר: המטרה המרכזית של מחקר זה הינה לייצר ידע מעוגן הקשר אודות הטיפול בילדים ובוגרים חרדים נפגעים מינית בילדותם ובני משפחותיהם. למרות שקיימת ספרות ענפה אודות טיפול בילדים נפגעים מינית, כמו גם מתן דגש על פרספקטיבות מודעות-הקשר בעת חקר תופעות, עדיין אין כמעט בנמצא מחקרים העוסקים בטיפול בילדים נפגעים מינית מקהילות חרדיות ובאתגרים שהוא מייצר.

בהתאמה, מטרת המחקר הנוכחי להוסיף לגוף הידע אודות התערבויות טיפוליות בילדים נפגעים מינית כמו גם מבוגרים שנפגעו מינית בילדותם בעת שהשתייכו לקהילות חרדיות, וזאת באמצעות חקירת הפרספקטיבות של מטפלים העובדים עם אוכלוסייה זו. מטרתו של המחקר לזהות מורכבויות וקונפליקטים בהם נתקלים מטפלים כמו גם להתחקות אחר דרכי ההתמודדות הייחודיות שפיתחו על מנת להתמודד עמן, וזאת מתוך נקודת הנחה רגישת תרבות ומודעת הקשר.

מחקר זה מונחה על ידי מספר שאלות מחקר:

(1) כיצד חווים ילדים נפגעים מינית מקהילות חרדיות את הפגיעה מנקודת המבט של המטפלים בהם?; (2) מה הם המאפיינים הייחודיים של הטיפול בנפגעים מהקהילה החרדית, בהקשר להשתייכותם הדתית והתרבותית?; (3) אלו דילמות ואתגרים עומדים בפני מטפלים בעת הטיפול ביחידים ובמשפחות, בילדות ובבגרות, בקרב קהילות אלו?; (4) כיצד הטיפול באוכלוסייה זו משפיע על החיים הפרטיים של המטפלים כמו גם על הזהות המקצועית שלהם?

שיטת המחקר: הפרדיגמה הינה איכותנית, הכוללת ראיונות מובנים למחצה וקבוצות מיקוד עם אנשי מקצוע המטפלים בנפגעים מקהילות חרדיות.

_____

 

מיכל טיאר, בהנחיית פרופ' דורית ראור סטריאר וד"ר אורנה שמר ויאן סרדצה: משמעותה של קבוצת דיון משפחתית (קד"ם) למשפחות לילדים במצבי סיכון – חקר מקרה בחברה החרדית

תאור המחקר: מחקר זה הינו מחקר איכותני המהווה חלק ממחקר רחב היקףהמבקש לבחון את תפיסות השותפים להליך קבוצת דיון משפחתית (להלן: קד"ם) לרווחת הילד, בנוגע לשיפור במוגנותם של ילדים במצבי סיכון. המודל הנחקר הינו מודל קד"ם המהווה הליך להתמודדות עםקשיים ודאגות שחוות משפחות בהן יש קטינים במצבי מצוקה. ייחודיותו של המודל הוא בניסיונו לענות על סוגיית המענה המותאם תרבותית מתוך תפיסת עולם דמוקרטית לפיה למשפחה יש יותר שליטה על החלטות המתקבלות בעניינה. תפיסה זו מתאפשרת על ידי מפגש של המשפחה עם כלל הגורמים המקצועיים כמו גם עם תומכים אותם המשפחה בוחרת מתוך הקהילה, תוך עבודה הנסמכת על כוחות המשפחה ומשאביה, על מנת שתוכל למצוא את הפתרונות המתאימים עבורה.

שאלות המחקר עוסקות במס' הביטים: א. מהן תפיסות הסיכון והמוגנות של משתתפי המחקר ( ילדים, הורים, תומכים ואנשי מקצוע)?, ב. כיצד לתפיסת ההורים והילדים (אשר השתתפו בתוכנית) השפיעה חווית קד"ם על תפיסת מערכות הרווחה?, ג. כיצד לתפיסת העובדים הסוציאליים (אשר השתתפו בתוכנית) השפיעה השותפות מבוססת הקשר בתוכנית על תפיסת עבודתם כעובדי משפחה? ו- ד. מהם  האתגרים ומהן התרומות בהתאמת תכנית קד"ם לאוכלוסייה החרדית?

המחקר משתמש במתודולוגיית חקרי מקרה. מתודולוגיה זו מאפשרת את ההבנה לעומק של הסוגיות העולות מתוך הקשרן הטבעי של התופעות. חקר מקרה יאפשר להבין לעומק את חוויתם של המשתתפים בתוכנית בכל הנוגע להיבטים שונים של סיכון, דאגות ומחשבות