<embed>

אירועים

מפגש חוקרים ואנשי מקצוע על גירושין בחברה החרדית

17 מאי, 2017
מפגש חוקרים ואנשי מקצוע בנושא מוגבלות בחברה החרדית

כ"א באייר התשע"ז

בחלקו הראשון של המפגש, מר נתי בקר, דוקטורנט בבית הספר לעבודה סוציאלית הציג ממצאים ראשונים ממחקרו: "תפיסותיהם של בוגרים צעירים חרדים את חוויית החיים בצל הורים גרושים". מחקרו התבסס על ראיונות עומק של האוכלוסייה החסידית, ליטאית, ועדות המזרח.

תופעת הגירושין בחברה החרדית הינה תופעה שלא נחקרה דיה עד כה.כמו גם נתונים אודות שעור התופעה שאינם ידועים באופן מדויק.החברה החרדית כחברה קולקטיביסטית, מתייחסת לתופעת הגירושין כתופעה הפוגעת בערכיה, ומכאן גם מדירה את הנפשות הסובלות מתופעה זו.

במחקרו של נתי, ראיונות העומק של הבוגרים להורים גרושים, שיקפו את חוויותיהם ברמה האישית, המשפחתית והחברתית. 

הרמה האישית שיקפה, חווית בלבול והעדר ידע, בדידות ואי שיתוף של זולת.  לצד התפתחות של חוללות עצמית.  ברמה המשפחתית, ההדרה החברתית הינה כפולה, הן קיום בצל העוני כשגרת חיים והן העדר תמיכה מגורמים קהילתיים בשל העמדות הסטיגמטיות אל מול תופעת הגירושין.  מלבד חוסר התמיכה הכלכלי, קיים גם חוסר תמיכה רגשית.  אפיוניה של משפחה זו מתבטאים גם בהעדר יציבות משפחתית, שמירת סוד הגירושין אף אל מול המשפחה המורחבת, ותפיסת האם הגרושה כדמות שלא הצליחה בתפקידה.

ברמה החברתית, בוגרים מספרים על דחייה מקבוצת השווים, חווית בושה והסתרה, מעבר לקהילה שונה גם מתוך כוונה להסתיר את העדר נוכחות האב, ולצד זה, היווצרות הישיבה כמקום מפלט.

חלקו השני של המפגש עסק באתגרים ובמורכבות ההתערבויות במצבי גירושין בחברה החרדית.   הגב' בתיה ברקוביץ עובדת סוציאלית, הביאה את נקודת מבטה כאישה חרדית על התהליך בחדר הטיפול. 

בתיה הציגה את "גרושי השלום" לעומת "גרושי המלחמה" כרצף המכיל עוצמות שונות של כעס, אבל ואשמה.  מאפייני הגירושין בעולם הדתי עלו כבר מתקופת התנ"ך,  הרע נתפס כגורם חוץ משפחתי (עמרם גרש את אישתו במצרים בשל גזרת פרעה), מה שהוביל להחלטה על גירושין.  לעומת זאת, גירושין מהתקופה הנוכחית מאופיינים במציאות רודפנית הקיימת בתוך התא המשפחתי. 

בתיה הציגה את המורכבות של התא המשפחתי שנוצר:  שילוב של עמדות תרבותיות, תפיסה חברתית, יחסי אובייקט מופנמים שאינם מטיבים ועמדות רגשיות מוקדמות, הבאים במגע עם סכסוך המלחמה הפתולוגי המתרחש בשדה הקרב המשפחתי.  מורכבות זו אף מתעצמת לאור עמדות המטופל אל מול הדמות הטיפולית: מטפלת המגיעה מעולם הפסיכולוגיה עשויה להיתפס כ"אובייקט הרע", והמלחמה הבין והתוך אישית של המטופל מופנית אל אותה דמות טיפולית.

אל מול מורכבות זו, בתיה הציגה את עמדתה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"- כמרחב וירטואלי הקיים בה, שבו היא מאפשרת את הקיום של המערכת ההורית על כל היבטיה, קשר שבמהותו אינו ניתן להכחדה. אופי ההתערבות הטיפולית מאופיינת בחזרה לעמדה דיכאונית יותר, המכילה את צדדיה הרבים של המציאות.

לסיכום, הן במחקר שהוצג וכן בהצגת המקרה, עלהההקשר הסביבתי תרבותי והשפעתו על חווית המטופל ועל עמדות המטפל.דילמות שונות עלו מתוך השיח עם הקהל: כיצד גיוס מערכות תמיכה במגזר החרדי עשויות להשפיע על עבודת המטפל?מהי המשמעות של היות המטפל חרדי, וכיצד הוא מתמודד עם זהותו המקצועית לעומת זהותו החברתית.