check
שידוכין בחברה החרדית | המרכז לרווחה חברתית יהדות ואתיקה

שידוכין בחברה החרדית

זלצברג-בלאק, ס. 2014. שידוכין וגנטיקה: על בדיקות גנטיות טרום-שידוכיות בחברה החרדית. חקר החברה החרדית, 2, 24-43.

מאמר זה עוסק במעמדן של הבדיקות הגנטיות הטרום-שידוכיות בקרב החרדים בישראל. הוא מתמקד באופן השימוש בבדיקות אלו, בתהליך הש גרתן בחברה החרדית וביחסו של הציבור החרדי אליהן.

המחקר נעשה על סמך ראיונות-עומק עם 23 נשים וגברים חרדים ממוצא אשכנזי, וממצאיו מלמדים כי הבדיקות הטרום-שידוכיות הן צעד שכיח בקרב רוב הצעירים החרדים האשכנזים. הורים רבים לא "יסגרו" שידוך לפני שהבדיקות יצביעו על "התאמה גנטית" בין בני הזוג המיועדים, והפרוצדורה זוכה לעידודן של מרבית האוטוריטות הדתיות.

המחקר מראה כי גם החוגים הקנאיים ביותר נוהגים לעשות את הבדיקות וגם אצלם ההנהגה הדתית קוראת לצאן מרעיתה לבצען לפני שידוך. עם זאת, הממצאים מלמדים על קשיים, דילמות ואתגרים שבדיקות אלו מעוררות. נראה כי דווקא מאפייניה השמרניים של החברה החרדית – נישואין המוסדרים בשידוך וציות להנהגה הדתית – הם אלה שמאפשרים לה באורח פרדוקסאלי ליישם מודל חדשני המבטא קדמה ומודרנה.

_____

 

Zalcberg Block, Sima. 2012. Gender Differences in the Involvement of Young People in the Matchmaking Process in an Extreme Ultra-Orthodox Community. Journal of Jewish Identities, 5(2), 27-50. 


המאמר עוסק בדפוסי השידוך והנישואין בחסידות תולדות אהרן. לצד המרכיבים החרדיים הקלאסיים בתהליך ההשתדכות, שהם הרכיבים ה'עסקיים' והחברתיים, קיים רכיב שטרם נחקר והוא: המשיכה האישית, ההופעה החיצונית, והסימפטיה שחשים הורי המיועד/ת כלפי בן/בת הזוג. המאמר מביא את קולם האותנטי של צעירי 'תולדות אהרן' בנוגע למציאת זיווגם, ופותח צוהר למתרחש בעולמם של גברים ונשים מקבוצה חסידית קיצונית, התנסויותיהם האישיות והקונטקסט החברתי שלהם.

מממצאי המחקר: לצד הנורמות הוותיקות משנות העבר, קיימות מגמות של פתיחות הדרגתית לכיוון השכלה, דחיית גיל הנישואין, וכן נכונות לאפשר מפגש בין בני הזוג עוד בטרם סיכמו ההורים על נישואיהם.

 _____

 

Zalcberg Block, Sima. 2013."The Art of the Deal"; Preferences in Spouse Selection among Parents in a Hasidic Community. Israel Studies Review 28(2), 61-82.

This article examines the considerations that guide parents in an extreme Hasidic community with regard to mate selection for their children.
Findings of the study indicate that an appreciable number of factors deal with personal aspects of a prospective match, such as age, external appearance, intellectual abilities, and genetic compatibility, while some concern the family of an intended match, for example, the family’s financial status, lineage, and general history of health. Conspicuous by its absence is any consideration of the compatibility of the couple themselves. Gender differences are significant in relation to the importance of the different variables.

The study findings reflect the prevalent attitude in ultra-Orthodox society that sees marriage for the most part as a contractual agreement between families, demonstrating that this is, in effect, a barter system between two parties—the families of the projected couple.