check
אירועים קודמים | המרכז לרווחה חברתית יהדות ואתיקה

אירועים קודמים

אתגרים ומענים בשילוב חברתי של אנשים עם מוגבלות ושל משפחותיהם בחברה החרדית

אתגרים ומענים בשילוב חברתי של אנשים עם מוגבלות ושל משפחותיהם בחברה החרדית

30 מאי, 2019

כ"ה באייר התשע"ט

קרא עוד

הארוע נפרס על פני שני חלקים. בחלקו הראשון, הרב חיים פרקל, מנכ"ל "עלי שיח" ו"מגן אברהם", יקיר ירושלים, דיבר על פיתוח מענים לבעלי מוגבלות מן הציבור החרדי: הרצאתו החלה מסיפורו האישי שהוליד עשייה חברתית. בשל אי מציאת מקום המותאם לדרישות ולאורחות החיים החרדיים, הרב פרקל הקים ארגון התומך בתחום הדיורי התעסוקתי והשילוב החברתי עבור אנשים הסובלים מאוטיזם.

חלקו השני של יום העיון, התמקד בהרצאתה של גב' מרים כהן, עובדת סוציאלית. הרצאתה עסקה בשאלה: כיצד ניצור שינוי בדרך לשילוב בקרב נשים חרדיות הנשואות לבעל המתמודד עם מחלה נפשית? מרים תארה את חווית הנטל הסובייקטיבי והאובייקטיבי של נשים אלו וכן את  ודפוסי הפנייה לעזרה של נשים חרדיות הנשואות לבעל המתמודד עם מחלה נפשית.  ממצאיה התבססו על מחקרה האיכותני.  כמו כן, מרים התייחסה לתפקיד הדואלי הקיים בקהילה בנוגע לחווית הנטל: שיתוף מול הסתרה, ליום תורה ומצוות בחווית הנטל, וכן חווית הנטל העולה בהקשר זוגי.

ההשלכות לפרקטיקה הדגישו את חשיבות פיתוח והנגשה של תוכניות שיקלו על בנות הזוג  לקבל עזרה. תוך התיחסות לבדידות הקיצונית אותה הן חוות והדואליות של הקהילה בשיתוף ופניה לעזרה.

להלן תמונות של הרב פרקל ומרים כהן

קראו פחות
כיצד ניתן ליצור מנגינה חדשה "לכישלונות" העבר?

כיצד ניתן ליצור מנגינה חדשה "לכישלונות" העבר?

13 מרץ, 2019

ו' באדר ב' התשע"ט

קרא עוד

 

יום העיון אודות הגישה הדיאלוגית יהודית של פרופ' רוטנברג התמקדה השנה בנושא ה"שילחון":  

ד"ר מיכל פכלר פסיכולוגית קלינית ומרצה בביה"ס לעו"ס, מנהלת מכון רוטנברג, התייחסה בדברי הפתיחה למושג השילחון.  יצירת הסיפור האישי, בו האדם יכול לתקן את סיפור חייו מבלי לשנות את העובדות שהתרחשו.  מיכל בהרצאתה התייחסה למקורות מהיהדות המאפשרים את הלגיטימציה לשימוש בטכניקת השילחון, והם: הפרשנות המדרשית וחופש הבחירה.

ההרצאה השנייה הועברה על ידי הגב' זיווה ברכה גדרון מנהלת בי"ס לפסיכודרמה "הקול קורה".  זיווה התייחסה לשילחון בטיפול בפסיכודרמה בקבוצת נשים חרדיות.  תהליך המאפשר את אחזקת חווית התיקון ואת חווית השבר בו זמנית.

ההרצאה השלישית ביום העיון הועברה על ידי ד"ר חגי סרי פסיכולוג קליני, קופ"ח מאוחדת ביתר עלית.  חגי התייחס למושגי השילחון והשיקדום בתאור מקרה של נער חרדי הסובל מ-OCD הפרעה טורדנית כפייתית.

ההרצאה האחרונה הועברה על ידי הרב גיא אביהוד, יזם חברתי, העמותה לשיקום ושילוב, משרד הבריאות.  גיא התייחס לשילחון הזהות התעסוקתית אצל אנשים המתמודדים עם מוגבלות, והשיבה חזרה לקהילה.

את יום העיון סיכם ד"ר ברוך כהנא, פסיכולוג קליני, מרצה בביה"ס לעו"ס ומרצה בכיר במכון רוטנברג. להלן קישור להרצאות.

 

ד"ר חגי סרי
ד"ר מיכל פכלר
קראו פחות
לחיות באהבה ובזוגיות למרות מחלת נפש קשה של בן/בת זוג: בהשראת מקורות מהיהדות

לחיות באהבה ובזוגיות למרות מחלת נפש קשה של בן/בת זוג: בהשראת מקורות מהיהדות

5 מרץ, 2019

כח באדר א' התשע"ט

קרא עוד

הרב בני וורצמן, מטפל זוגי ומשפחתי, תיאר באמצעות הסיפור האישי את ההתמודדות שלו לאורך השנים בהשראת מקורות מהיהדות עם להיות בן זוג של אישה המתמודדת עם מחלה נפשית חמורה.

קראו פחות
מחקרים פורצי דרך על החברה החרדית והאתגרים הכרוכים בישומם

מחקרים פורצי דרך על החברה החרדית והאתגרים הכרוכים בישומם

14 ינואר, 2019

ח' בשבט התשע"ט

קרא עוד

בארוע זה הוצגו שלושה מחקרים.

המחקר הראשון התמקד בחווית הנטל ודפוסי פנייה לעזרה של נשים חרדיות הנשואות לאדם המתמודד עם מחלה נפשית. המחקר הוצג על ידי הגב' מרים כהן, על בסיסעבודת התזה שלה בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית. 

חיים לצד בן זוג המתמודד עם מחלה נפשית הינם מקור ללחץ , ומהווים גורם סיכון למספר תחלואות פסיכיאטריות. מחקרים מעטים התמקדו בבן זוג הבריא של האדם החולה, ובבחינת צרכיו ואיכות החיים שלו. קיימים מעט מחקרים על התמודדות נפשית והשלכותיה בחברה החרדית. במחקר זה ההתמקדות הינה בנטל הייחודי לבנות זוג.

מחקר איכותני זה, כלל ראיונות עומק חצי מובנים של נשים חרדיות הנשואות לאדם המתמודד עם מחלה נפשית. שאלות המחקר התייחסו לשני נושאים עיקריים:  מה הם הקשיים והאתגרים הייחודים שנשים מהמגזר החרדי חוות בטיפול בבן זוג הסובל ממחלת נפש? וכן, מה הם החסמים והדילמות בפניה לעזרה של נשים הנשואות לבן זוג חולה במחלת נפש מהמגזר החרדי?

להלן מס' תמות מרכזיות שעלו מממצאי המחקר:

הקהילה בתפקיד דואלי בחווית הנטל, שיתוף מול הסתרה: הדואליות של הקהילה בא לידי ביטוי בכך, שמחד הקהילה נותנת כוח ותומכת.  ומאידך היא מגבירה את הקושי העומס והמצוקה. במחקר נמצאה נטייה לכיוון ההסתרה לעומת נטייה לשיתוף.

קיום תורה ומצוות בחווית הנטל: קיימים זמנים  (כגון: זמן הדלקת נרות, פסח וכדו) בהם נדרש אב המשפחה המתמודד עם מחלה נפשית לעמוד בלוח זמנים העשוי להתנגש עם מצבו הנפשי. מצב זה יוצר מתח בתוך הבית ומגביר את חווית הנטל של בנות הזוג. דוגמא נוספת המתייחסת לתמה זאת נוגעת לרצף בין הפרעה לבין "חומרה", במצבים אלו בן הזוג עשוי להקפיד על שמירת מצוות יותר מהמקובל. כמו כן, הפרה של נורמות דתיות מקובלות בציבור והתכנסויות משפחתיות עשויים להוות זמני מתח וקונפליקט.

הנטל בהקשר הזוגי: תמה זאת מתייחסת לחווית המרחק, השייכות והבדידות שבת הזוג בחברה החרדית עשויה לחוות בקשר הנרקם לצד מחלת בן זוגה.

 דילמות וחסמים בפניה לעזרה: להלן מס' דוגמאות: החשש שהפניה לעזרה תתגלה ותוביל לפגיעה ב"שידוכין" של הילדים. החשש מהפניית אצבע מאשימה כלפי בת הזוג מהווה חסם משמעותי בפנייה לעזרה. וכן עצם ההכרה במצבו הנפשי של הבעל כחסם, וכביטוי לסטיגמה מופנמת.

ההשלכות לפרקטיקה התייחסו לצורך לפתח מודעות והבנה של אנשי מקצוע ורבנים למתח של האישה הנובע מהמפגש בין המגבלה הנפשית לקיום תורה ומצוות.  כמו כן ניתן לפתח ולהנגיש תכניות שיקלו על בנות הזוג  לקבל עזרה תוך התייחסות לבדידות  אותה הן חוות בהתמודדות והטיפול בבן זוג עם מחלה נפשית בחברה החרדית.

המחקר השני התמקד בתפיסות של בני סמכא בחברה החרדית - רבנים ועסקנים - ביחס לפגיעות מיניות, פיזיות ורגשיות בילדים, ודרכי התמודדותם עימן.  המחקר הוצג על ידי ד"ר שרה זלצברג חוקרת במסגרת פוסט דוקטורט בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית.

 

ההרצאה התייחסה לבסיס ההלכתי של נושא הדיווח לרשויות, דילמות הקשורות להימנעות מדיווח לרשויות, חוסר האמון הקיים אל מול הרשויות, וכן דיווח דיפרנציאלי המתנהל אל מול הרשויות הממחיש את המורכבות של עמדות בני הסמכא בציבור החרדי, ואת ההוויה הדיאלקטית בה הם נתונים.  אחד מהקולות שעלה מבני הסמכא התייחס לצורך שלהם לקבל אוטונומיה בכל הקשור להתנהלות במקרים אלו וכן הצורך בעובדים סוציאלים.

למחקר משמעות יישומית חשובה: הכרת תפיסותיהם של הרבנים והעסקנים בנוגע לסיכון ולמוגנות, תוכל לסייע לאנשי מקצוע בהכרת צרכיה המיוחדים של האוכלוסייה החרדית בנוגע לפגיעות בילדים, ובכך לתרום לזיהוי ערוצי התערבות, מניעה וטיפול באופן מותאם תרבות -בהלימה להשקפותיה של אוכלוסייה זו ותוך שמירה על כבודה וערכיה.

המחקר האחרון עסק בקונפליקטים בגיבוש הזהות המינית בחברה החרדית. מחקר זה הוצג על ידי ד"ר מרגרט גרינפילד חוקרת מאנגליה העוסקת בחקר החברה החרדית.

המחקר התייחס להשלכות של הזהות המינית בכל הקשור להשפעה על איכות החיים הסובייקטיבית של האדם, זהותו הדתית ותפקודו החברתי אל מול ההדרה החברתית.  וכן התייחס לחשיבות פיתוח מרחב הלכתי שיאפשר שיח אודות נושאים מיניים ונטיה מינית תוך שיתוף של הקהילה בצורך הדחוף להבנה בתחום. כמו כן, עולה מהמחקר הצורך להקים שירותים לאוכלוסייה המתמודדת עם קונפליקטים בגיבוש הזהות המינית שנתמכים על ידי רבנים.

 

קראו פחות
אלימות במשפחה

טיפול במצבי משבר ומצוקה בציבור הדתי: אתגרים ודרכי פעולה

18 יוני, 2018

ה' בתמוז התשע"ח

קרא עוד
 
חלקו הראשון של המפגש עסק בקווי מתאר כלליים לבניית שרות המותאם תרבותית למגזר הדתי. ההרצאה הועברה על ידי ד"ר שלומית להמן, מנהלת מרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה לציבור הדתי והחרדי. שלומית דנה בתכנון שרות, מרכיבי הנגשה, ויישום בחדר הטיפול בהקשר להתאמה לציבור שומר מצוות. 
תוארו מס' שלבים בתהליך בניית השרות: השלב הראשון התיחס להגדרת הבעיה אודותה השרות מוקם והנגשת השרות לעולם הדתי,  תוך שימוש בגישה מערכתית להתמודדות עם הבעיה.  השלב השני התייחס לשם המרכז שנבחר: "מרכז למשפחה".  שם זה נבחר על מנת לעמעם את תוכן עיסוק המרכז ולהקל על ההנגשה לציבור הדתי.  השלב השלישי של התהליך התייחס לבחירת מיקום המרכז. "יד שרה" נחשב לשירות מוכר עם רמת אמון גבוהה בציבור הרחב. 
כמו כן, שלומית התייחסה להקמת ועדת הרבנים המייצגים את הזרמים השונים בעולם הדתי. בוועדת רבנים זו ניתן להעזר על מנת לקבל לגיטימציה הלכתית להגעה למרכז הטיפולי, העלאת המוכנות לקבלת פתרון לבעיה, והתייעצות בפסיקה הלכתית בעת הצורך. 


בהמשך ההרצאה, שלומית התייחסה למס' מאפיינים הקיימים בשפה הדתית המופיעים גם בחדר הטיפול. אחד המאפיינים שהוזכרו התייחס לשפה הדתית הכוללת ערכים, נורמות, ציטטות של פסוקים ואימרות חז"ל. שפה אידיאולוגית כוללנית המתעלמת מחווית הפרט.  מרכיבים שפתיים אלו עשויים להקשות רבות על מקבל השרות להגיע בתהליך הטיפולי לשפה אישית- פרטית.   שלומית ציינה פתרון דיאלוגי בו ניתן בתהליך הטיפולי להשתמש בשפה האידיאולוגית לצד פיתוח של החוויה הפרטית.  
חלקו השני של המפגש התייחס למקום הרב בציבור הדתי והחרדי והועבר על ידי הרב בני להמן, פסיכולוג קליני. הרב להמן בהרצאתו התייחס לשאלה היכן קיים הגבול בין העבודה הטיפולית לבין העבודה החינוכית.
הרב להמן התייחס למצבים בהם תפיסות ואידיאולוגיות הקיימות בעולם הדתי עשויות לעיתים להיות גדולות יותר מכוחות האגו של האדם מה שעלול להוסיף תסכול רב לתהליך ההתמודדות של הפרט בחייו.  עולם הפסיכולוגיה עוסק במצוי, תפקיד הפסיכולוג הינו לאפשר לכוחות הנפש של האדם שיהיו נתונים לרשות האדם.  לעומת זאת, התורה או כל שיטה אידיאולוגית עוסקת -ברצוי. בחירת היעד לחיים נתונה בידי האדם עצמו או בהתייעצות עם הרב. עמדות שונות של איש הטיפול לעומת עמדות המייצגות אידיאולוגיות עשויות לעורר מתח ובלבול בין התפקידים השונים וקיימת חשיבות להפרדה וחלוקת התפקידים בין הרב או איש החינוך למטפל.
הרב להמן ציין בהרצאתו אופציה להתמודדות כמחנך, יצירת שיח פסיכו חינוכי שבו ניתן להציב אפשרויות רבות בפני האדם המתמודד עם קושי, כגון הפניה לטיפול ראשוני כדי להבין את המקום הנוכחי בו האדם שרוי.  ובנוסף, שימוש בעקרון בסיסי להכוונת ההתמודדות של איש הטיפול אל מול קונפליקטים העולים במרחב של העולם הדתי: הצבת החשיבה אודות הרציונל המקצועי של איש הטיפול אל מול הקונטקסט הדתי והעמדות הדתיות.

ד"ר שלומית להמן והרב בני להמן
קראו פחות
לחיות באהבה

לחיות באהבה ובזוגיות למרות מחלת נפש קשה של בן/בת זוג: בהשראת מקורות מהיהדות

7 יוני, 2018

כ"ט בטבת התשע"ח

קרא עוד

הרב בני וורצמן, מטפל זוגי ומשפחתי, תיאר באמצעות הסיפור האישי את ההתמודדות שלו לאורך השנים של להיות בן זוג של אישה המתמודדת עם מחלה נפשית חמורה.

הוא תיאר את האתגרים עמם הוא התמודד,  השינויים וההתפתחות בדרכי התמודדותו והגורמים שסייעו לו בהתמודדות. 
מרכיבים מרכזיים בגורמים המסייעים הם המשמעות שהדת מספקת למצבי החיים הקשים עמם הוא מתמודד, דרכי התמודדות  עם מצבים אלה השזורות בעצם היותו אדם דתי והתמיכה הקהילתית בו ובמשפחתו. 

קראו פחות
גישה דיאולוגית

הגישה הדיאלוגית יהודית על פי משנתו של פרופ' רוטנברג חתן פרס ישראל, כלים טיפוליים מעולם החשיבה היהודי

23 מאי, 2018

ט' בסיוון התשע"ח
 

קרא עוד
ההרצאה הראשונה ביום העיון עסקה במושג ה"צמצום" בטיפול על פי הפסיכולוגיה היהודית.  ההרצאה הועברה על ידי ד"ר ברוך כהנא, פסיכולוג קליני, מרצה בביה"ס לעבודה סוציאלית, וחבר בכיר בהנהלת מכון רוטנברג.
הנחת היסוד בגישה טיפולית זו מתייחסת לנפש האדם השואפת להתגלות במציאות.  בתהליך הדיאלוגי המתפתח בחדר הטיפולים, איש הטיפול מצמצם את עצמו ומאפשר לנפש הזולת להתגלות.  לעיתים, מה שמתגלה הינו עיוות.  מטרת התהליך הטיפולי אינה חשיפת העיוות כשלעצמו אלא הגעה לרצון הטוב הנמצא בבסיס נפש האדם, השואף להתגלות אך שלא מצא כלים מתאימים להתבטא דרכם. בנוסף, ד"ר כהנא התייחס לשימוש בטרמינולוגיה היהודית, שאינה מצטמצמת לשפה כשלעצמה אלא המבטאת את דמות האדם המשתקפת דרך ביטויים אלו.  
שלוש ההרצאות הבאות בהמשך יום העיון שיקפו את עקרונות הטיפול הללו בתחומי היישום השונים.
גב' רינת שרייבר עו"ס קלינית, עוסקת בטיפול בנוער בסיכון, המחישה בהרצאתה את מושגי "האורות והכלים" בהקשר להתפתחות שאינה תקינה בקרב נוער בסיכון.  על פי גישת הפסיכולוגיה היהודית, "אור" – הוא תמיד טוב, שואף להיטיב ולהתגלות, והוא מתגלה דרך "הכלים".  לאורך חיי האדם קיים מתח קיומי בין האור לכלי.  מושג האורות והכלים בא לידי ביטוי בקשרי אם תינוק. תהליך היוצר הרחבה של הכלים הנפשיים.  לעומת תהליך ההתפתחות התקינה, במצב של התפתחות שאינה תקינה, עוצמת האור עשויה להיות גדולה מהיכולת של הילד להכיל ובכך עלולה להתרחש "שבירה".  אחת מתוצאותיה של השבירה הינה- "קליפה".  המשך הרצאתה של רינת התמקדה בהבנת תיאור מקרה, תוך זיהוי של השימוש בטרמינולוגיה היהודית: האור, השבר והקליפה בהתייחס לטיפול בנוער בסיכון. 
 

פרופ' מרדכי רוטנברג וד"ר מיכל פכלר
ד"ר ברוך כהנא

 

ההרצאה הבאה הועברה על ידי מר מרום גורין עו"ס קליני, דוקטורנט באוניברסיטת הנגב, הרצאתו עסקה בהתמודדות עם שכול ואבדן.
הגישה הקלאסית להתמודדות עם שכול טוענת להתרת אנרגית החיים המחוברת לאדם הנפטר, התרת הקשר הליבידינלי.  על פי גישה זאת, כדי שהמתאבל יוכל להשתקם עליו להתיר את קשריו מהאדם שנפטר.  לעומת זאת, על פי גישתו של פרופ' רוטנברג המוות אינו מסיים יחסים אלא משנה יחסים, והינו מוסיף גוון שונה ליחסים.
בתהליך הטיפולי נוצר נרטיב, אגדה, אודות האדם הנפטר.  נרטיב אגדי זה מעצים ומעצב את חייהם של החיים.  כדי להגיע לרובד גבוה יותר בהבניית הנרטיב האגדי, יש לצמצם את רובד הפשט, הרובד הרציונלי.  צמצום זה מאפשר עבורנו להיות בקשב עם היבטים סודיים הקיימים ביחסים עם הנפטר.  על פי גישה זו, תפיסת השכול כוללת התייחסות הן לרובד הפשט והרציונלי ועד לרובד הסוד.  בהמשך ההרצאה מרום בהרצאתו התייחס להצגת מקרה אודות התמודדות עם שכול.ההרצאה האחרונה ביום העיון, עסקה בצמיחה מתוך משבר במקלט לנשים מוכות, והועברה על ידי גב' הדסה בן שלום, עו"ס.
הדסה השתמשה במושג "ממצריות למדבריות" – כמטאפורה ליציאה מהבית למקלט הנשים.  החיים בצל האלימות, וההזדהות המוחלטת עם כל רצונות הבעל, משקפת את ההצטמצמות ללא גבול המתרחש בעולמה של האישה.  לעומת זאת, התנהגות הבעל- תוארה כ -"אור" השואף להתפשט ללא גבול.  התפשטות הבעל – באישיותה של האישה, מתאר מצב בו לא מתרחש צמצום בין אישי.  בהינתן דינמיקה כזאת, לא מתאפשר קשר המבוסס על דיאלוג.
הדסה התייחסה למספר שלבים בתהליך התיקון:
השלב הראשון של תהליך ההתמודדות, מאופיין במרכיבים דיאלקטיים.  זהו מעבר חד "ממצריות למדבריות".  במציאות זו לא מתקיים דיאלוג עם בן הזוג אלא התנתקות.
השלב הבא הינו, הניסיון לתיקון, הלחנה מחדש של העבר, יצירת מנגינה חדשה מהכישלונות הכואבים.  סיפור האלימות שחוותה האשה מסופר ממקום מחזק כדרך לדלות את ניצוצות החוזקה הקיימים בה.  בתהליך זה מתרחשת ההבנה שהאישה נפלה ממקום הכח שלה, הכח העז שלה לנתינה אין סופית.  בתהליך הטיפולי האישה לומדת להכיר את כח הנתינה שקיים בה אך באותה העת היא גם לומדת לבנות כלים שיכילו את עוצמת יכולת הנתינה שלה. 
השלב האחרון מתאפיין במעבר ל"ישוביות": בשלב זה, מתקיים דיאלוג גם עם "המדבר" וגם עם הכח המשעבד. 
לסיום, ד"ר מיכל פכלר, פסיכולוגית קלינית, מרצה בביה"ס לעו"ס ומנהלת מכון רוטנברג, סיכמה את יום העיון: ד"ר פכלר התייחסה ליסודות התיאולוגיים שעליו מתבסס מודל הצמצום הבין אישי על פי גישתו של פרופ' רוטנברג.  על פי תפיסה זאת, הא-ל צמצם את נוכחותו ופינה מקום לבני אדם לקחת חלק בתיקון העולם.  צמצום ודיאלוגיה הינם שני מושגים הפועלים יחדיו.  באימוץ רעיון הצמצום, האדם מוכן לצמצם את תפיסתו ובכך הוא מרחיב את תפיסתו לאמיתות נוספות.  תהליך זה מתאפשר מתוך אמונה שקיים שורש טוב בכל אמת שהיא.

קראו פחות
אמא לא משוגעת

הקרנת הסרט "אמא לא משוגעת"- תיעוד של אישה שומרת מצוות המתמודדת עם מחלת נפש

13 מרץ, 2018

כ"ו אדר התשע"ח

קרא עוד

הקרנת הסרט, "אמא לא משוגעת" בבימויו של הרב מרדכי ורדי, מתעד את חייה של אשה שומרת מצוות המתמודדת עם מחלה נפשית. התמודדותה עם המחלה, מותירה אותה לתקופות ארוכות עם קשיים  לתפקד בחיי היום-יום ועם משפחתה.  הסרט מציג סוגיות  ודילמות הנוגעות להיבטים הלכתיים של ההתמודדות עם מחלה נפשית ברמה האישית, משפחתית וקהילתית.

בתום הקרנת הסרט נערך דיון עם גיבורת הסרט, אמירה רענן ובמאי הסרט, הרב מרדכי ורדי,  אודות הסוגיות הכרוכות בהתמודדות עם מחלה נפשית בקהילה דתית ואל מול השמירה על חיי ההלכה. הסוגיות השונות שעלו מהקהל המגוון התייחסו להיבטים אתיים, הלכתיים וטיפוליים. כמו למשל,  עלתה התייחסות לקונפליקט העשוי להופיע בין הרצון לשמור מצוות לבין מצבים נפשיים היכולים להוביל להתנהגויות הנוגדות את  כללי ההלכה. 

קראו פחות