check
2017 | המרכז לרווחה חברתית יהדות ואתיקה

2017

מפגש חוקרים ואנשי מקצוע בנושא מוגבלות בחברה החרדית

מפגש חוקרים ואנשי מקצוע על גירושין בחברה החרדית

17 מאי, 2017

כ"א באייר התשע"ז

קרא עוד

בחלקו הראשון של המפגש, מר נתי בקר, דוקטורנט בבית הספר לעבודה סוציאלית הציג ממצאים ראשונים ממחקרו: "תפיסותיהם של בוגרים צעירים חרדים את חוויית החיים בצל הורים גרושים". מחקרו התבסס על ראיונות עומק של האוכלוסייה החסידית, ליטאית, ועדות המזרח.

תופעת הגירושין בחברה החרדית הינה תופעה שלא נחקרה דיה עד כה.כמו גם נתונים אודות שעור התופעה שאינם ידועים באופן מדויק.החברה החרדית כחברה קולקטיביסטית, מתייחסת לתופעת הגירושין כתופעה הפוגעת בערכיה, ומכאן גם מדירה את הנפשות הסובלות מתופעה זו.

במחקרו של נתי, ראיונות העומק של הבוגרים להורים גרושים, שיקפו את חוויותיהם ברמה האישית, המשפחתית והחברתית. 

הרמה האישית שיקפה, חווית בלבול והעדר ידע, בדידות ואי שיתוף של זולת.  לצד התפתחות של חוללות עצמית.  ברמה המשפחתית, ההדרה החברתית הינה כפולה, הן קיום בצל העוני כשגרת חיים והן העדר תמיכה מגורמים קהילתיים בשל העמדות הסטיגמטיות אל מול תופעת הגירושין.  מלבד חוסר התמיכה הכלכלי, קיים גם חוסר תמיכה רגשית.  אפיוניה של משפחה זו מתבטאים גם בהעדר יציבות משפחתית, שמירת סוד הגירושין אף אל מול המשפחה המורחבת, ותפיסת האם הגרושה כדמות שלא הצליחה בתפקידה.

ברמה החברתית, בוגרים מספרים על דחייה מקבוצת השווים, חווית בושה והסתרה, מעבר לקהילה שונה גם מתוך כוונה להסתיר את העדר נוכחות האב, ולצד זה, היווצרות הישיבה כמקום מפלט.

חלקו השני של המפגש עסק באתגרים ובמורכבות ההתערבויות במצבי גירושין בחברה החרדית.   הגב' בתיה ברקוביץ עובדת סוציאלית, הביאה את נקודת מבטה כאישה חרדית על התהליך בחדר הטיפול. 

בתיה הציגה את "גרושי השלום" לעומת "גרושי המלחמה" כרצף המכיל עוצמות שונות של כעס, אבל ואשמה.  מאפייני הגירושין בעולם הדתי עלו כבר מתקופת התנ"ך,  הרע נתפס כגורם חוץ משפחתי (עמרם גרש את אישתו במצרים בשל גזרת פרעה), מה שהוביל להחלטה על גירושין.  לעומת זאת, גירושין מהתקופה הנוכחית מאופיינים במציאות רודפנית הקיימת בתוך התא המשפחתי. 

בתיה הציגה את המורכבות של התא המשפחתי שנוצר:  שילוב של עמדות תרבותיות, תפיסה חברתית, יחסי אובייקט מופנמים שאינם מטיבים ועמדות רגשיות מוקדמות, הבאים במגע עם סכסוך המלחמה הפתולוגי המתרחש בשדה הקרב המשפחתי.  מורכבות זו אף מתעצמת לאור עמדות המטופל אל מול הדמות הטיפולית: מטפלת המגיעה מעולם הפסיכולוגיה עשויה להיתפס כ"אובייקט הרע", והמלחמה הבין והתוך אישית של המטופל מופנית אל אותה דמות טיפולית.

אל מול מורכבות זו, בתיה הציגה את עמדתה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"- כמרחב וירטואלי הקיים בה, שבו היא מאפשרת את הקיום של המערכת ההורית על כל היבטיה, קשר שבמהותו אינו ניתן להכחדה. אופי ההתערבות הטיפולית מאופיינת בחזרה לעמדה דיכאונית יותר, המכילה את צדדיה הרבים של המציאות.

לסיכום, הן במחקר שהוצג וכן בהצגת המקרה, עלהההקשר הסביבתי תרבותי והשפעתו על חווית המטופל ועל עמדות המטפל.דילמות שונות עלו מתוך השיח עם הקהל: כיצד גיוס מערכות תמיכה במגזר החרדי עשויות להשפיע על עבודת המטפל?מהי המשמעות של היות המטפל חרדי, וכיצד הוא מתמודד עם זהותו המקצועית לעומת זהותו החברתית.

קראו פחות
מפגש חוקרים ואנשי מקצוע בנושא מוגבלות בחברה החרדית

מחקרים פורצי דרך בתחום המוגבלות בחברה החרדית

26 אפריל, 2017

 ל' בניסן התשע"ז

קרא עוד

בחלקו הראשון של המפגש, הגב' רויטל ממן, רכזת משנה בסל שיקום הציגה נתונים שעלו מתוך התזה שלה: "כל משבריך וגליך עלי עברו" נטל סובייקטיבי בקרב הורים, למתמודדים עם מוגבלות נפשית, בחברה החרדית.

רויטל דנה בסוגי הנטל השונים שחווים הורים אלו ודרכי הסיוע לאותה אוכלוסייה, כמו גם אופי התפיסות בקרב בני משפחה אודות התופעה.  רויטל במחקרה מתייחסת הן לנטל הרוחני והן לאי ההלימה התרבותית של מסגרות בתחום בריאות הנפש.  לטענתה, שככל שתיווצרנה יותר מסגרות עם התאמה תרבותית, ניתן יהיה לחולל שינויים בתחום.

בדיון שהתפתח עלו השערות להבנת העמדות של הורים אלו: האם מחלה נפשית נתפסת כגזירת גורל מהשמים? האם זו צורה אמונית של התמודדות? ועד כמה היא משקפת לקיחת אחריות? עד כמה ההורים מודעים לכך שאופי ההתמודדות שלהם משפיע על תהליך ההחלמה של הילד שלהם?

 

חלקו השני של המפגש עסק ברמת הפרקטיקה והמחקר בנושא: הורים עם מוגבלות בחברה החרדית התאמה תרבותית של תכנית התערבות.

מר יקיר פניני מנדל שיתף אודות מחקר הנערך על ידי מסד נכויות ג'וינט ישראל, מחקר אודות תכנית התערבות בתמיכה להורים עם מוגבלות המתבסס על מתנדבים מהקהילה החרדית המגיעים לבית ההורים ומספקים הדרכת הורים. הגב' גיטה לויפר והגב' אסנת פרטוק מנהלות את המסגרת וכנשים חרדיות דואגות להתאמה התרבותית לחברה החרדית.

ד"ר אלן מילשטיין וד"ר דורי ריבקין, חוקרות בתחום המוגבלויות שליוו את התכנית ראיינו אנשי מקצוע, משפחות, ומנחות הורים ומתנדבות.  אלן שיתפה לגבי דילמות שעלו לאורך תהליך הראיונות, דילמות שעלו גם על רקע היותה חוקרת שאינה דתית: כיצד להציג את תהליך הראיונות? כיצד להתמודד עם ההסתרה העולה בשיח סביב נושא המוגבלות? האם לברך על השתיה שמציעים לה כאשר היא מגיעה למשפחה? אילו בגדים ללבוש? כמו כן, אלן נגעה בחוסר המודעות לחלק מהניואנסינים העשויים לעלות בשיח בשל המפגש עם שתי תרבויות שונות.

בנוסף, אלן נגעה בחשיבות של שילוב חוקרים השייכים לחברה החרדית בשלב ניתוח הנתונים.  עו"ד חיה גרשוני, כחוקרת המגיעה מהעולם החרדי, העלתה דילמה עד כמה והאם החוקר המגיע מהחברה בה הוא גדל יכול לחקור את חברתו שלו, מאידך היא שמה דגש על היתרון הגדול הקיים אצל חוקר זה: קיום המודעות לניואנסינים התרבותיים המאפיינים את אותה חברה.  להלן סרטון הארוע: 

קראו פחות
מפגש חוקרים ואנשי מקצוע בנושא נישואין בחברה החרדית

מפגש חוקרים ואנשי מקצוע בנושא נישואין בחברה החרדית

22 מרץ, 2017

כ"ד באדר התשע"ז

קרא עוד

סוגיית הנישואין בחברה החרדית

המפגש נערך בשיתוף עם איגוד המטפלים החרדי שנערך במרכז לרווחה חברתית יהדות ואתיקה עסק בסוגיית הנישואין בחברה החרדית. 

בחלקו הראשון של המפגש הגב' נטע גילבוע- פלדמן, דוקטורנטית מאוניברסיטת בר אילן, הרצתה אודות שידוכים בחברה החרדית, מחקרה התבסס על 25 ראיונות חצי מובנים.  נטע דנה בסוגיות הנוגעות לשידוכים מורכבים ובפרט למצבים בהם אחד המשודכים סובל ממוגבלות פיזית או נפשית. נטע משתמשת בהמשגות שונות על מנת לתאר את תהליך ההשתדכות, כגון: "הון שידוכי", "חברת משתדכים" ועוד. ההרצאה הדגישה את המורכבות של שידוכים של אנשים עם מוגבלויות בחברה החרדית ואת הצורך להעניק תמיכה וסיוע בהתמודדות עם מרכבות זו. בדיון שעלה הופיעו שאלות הנוגעות להמשך מחקר והעמקה כגון: הסטיגמה הקיימת בחברה החרדית הנוצרת על רקע של חוסר ידע אודות מחלות גנטיות, צורות הון שונות של חרדים ממוצא אשכנזי לעומת חרדים ממוצא ספרדי ועוד.

חלקו השני של המפגש התבסס על מחקרה של עו"ד חיה גרשוני.  חיה עסקה בזכות הנישואין לנשים עם מוגבלות בחברה החרדית.  חיה דנה במודלים שונים שעסקו בביקורת אודות נושא המוגבלות בחברות המסורתיות לאורך ההיסטוריה, ועד למודלים המאפיינים את הגישה הפוסט מודרניסטית.  חיה נגעה במושג ה"זכות" שהינו שונה בחברה החרדית לעומת החברה הליברלית. והעלתה השערות היכן החברה החרדית לכודה.  חיה מאירה את התפיסה השונה של השיח על הזכות לנישואין של אנשים עם מוגבלות בחברה החרדית ואת הצורך להבין את השונות בתפיסה זו כשמעניקים תמיכה למשפחות עם אדם עם מוגבלות בסוגיות הקשורות לנישואין.   בדיון שהתפתח עלו סוגיות שונות כגון: היכן מקום אחריות הקהילה? עד כמה קיים מענה מקצועי עבור אוכלוסייה זו, הן מתוך החברה החרדית והן מתוך החברה הכללית ועוד. להלן סירטון ההרצאה:

קראו פחות